Eirouvine
Daf 8a
משנה: הָֽיְתָה שֶׁל קַשׁ אוֹ שֶׁל קָנִים רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא שֶׁל מַתֶּכֶת. עֲקוּמָּה רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא פְשׁוּטָה. עֲגוּלָּה רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא מְרוּבַּעַת. אִם יֵשׁ בְּהֶקֵּפָהּ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים יֶשׁ בָּהּ רוֹחַב טֶפַח׃
Traduction
Aussi, lorsque cette barre transversale est une simple paille, ou un jonc, on la considère comme si elle était en métal; si elle est tombée vers l’extérieur, on la suppose droite; si elle est cylindrique, on la suppose carrée, et tout ce qui une circonférence de 3 palmes a un diamètre d’un palme (et une fraction).
Pnei Moshe non traduit
היתה של קש. דברי ר' יהודה הן שאפילו היא של קש או של קנים רואין אותה כאלו היא של מתכות וקמ''ל בזה שאע''פ שהיא ממין שאין בריאה אפ''ה אמרינן רואין ואינה הלכה:
עקומה. ועקמימותה נוטה חוץ למבוי אפ''ה כשרה שרואין אותה כאלו היא פשוטה:
עגולה וכו'. כלומר זה הוא הכלל אם יש בהקיפה שלשה טפחים שצריך חוט של שלשה טפחים להקיפה סביב מסתמא יש בו רוחב טפח שכן מצינו בים של שלמה דכתיב עשר באמה משפתו עד שפתו עגול סביב וכתיב וקו שלשים באמה יסוב אותו סביב ש''מ שלכל רוחב באמה בעגול יש שלש אמות בהיקף:
הלכה: הָֽיְתָה שֶׁל קַשׁ אוֹ שֶׁלְקָנִים כוּל'. לְמִי נִצְרְכָה. לְרִבִּי יוּדָה. דְּרִבִּי יוּדָה אָמַר. רְחָבָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ בְּרִיאָה:
Traduction
Il a fallu dire que la barre est considérée comme étant en métal, selon R. Juda, qui dit plus haut (1, 4) d’insister sur sa largeur, non sur la solidité.
Pnei Moshe non traduit
למי נצרכה לרבי יהודה. כלומר האי היתרא דרואין לדברי ר' יהודה קאי דאיהו הוא דס''ל רחבה אע''פ שאינה בריאה:
עֲקוּמָּה רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא פְשׁוּטָה. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. רִבִּי יוּדָה הִיא. רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. וְהוּא שֶׁתְּהֵא עַקְמוּמִיֻּת מִן הַצָּד. עַקְמוּמִיֻּת שֶׁאֵינָהּ מְעַכֶּבֶת אֶת הַמָּבוֹי. אֲבָל עַקְמוּמִיֻּת שֶׁהִיא מְעַכֶּבֶת אֶת הַמָּבוֹי הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה. וְאֵי זֶהוּ עַקְמוּמִיֻּת שֶׁהִיא מְעַכֶּבֶת אֶת הַמָּבוֹי. כָּל שֶׁאִילּוּ יָגוּד וְאֵין בֵּין זוֹ לְזוֹ שְׁלֹשָׁה.
Traduction
''Si elle est tombée, est-il dit ensuite, on la suppose droite''. R. Aha dit au nom de R. Zeira que cet là l’avis de R. Juda seul; au contraire, selon R. Yossa au nom du même, ce serait conforme à l’opinion de tous, sauf à établir cette distinction que la partie bombée est de côté, de façon à ne pas obstruer l’entrée de la ruelle; mais, si elle est assez grande pour former un obstacle réel, elle provoque l’interdit. Or, on considère comme telle toute partie, qui étant courbée dépasse l’entier d’une distance de 3 p.
Pnei Moshe non traduit
עקומה וכו'. פליגי בה אליבא דרבי זעירא דמר קאמר דר''ז מפרש להאי בבא נמי כר' יהודה ומר קאמר דר''ז אליבא דד''ה מפרש לה:
והיא שתהא העקמומית מן הצד עקמומית וכו'. כלומר דודאי בעקמומית מן הצד מיירי והיינו חוץ למבוי דאם לא כן מאי קמ''ל והלכך קאמר דוקא בשעקמומית שהיא מן הצד היא עקמומית שאינה מעכבת את המבוי כדמפרש ואזיל דכל שיגוד העקמומית ואין בין זו לזו שלשה וכלומר שאם העקמומית נוטה לצד חוץ יותר משלשה טפחים ממקום הפשטות של הקורה אז מעכבת היא לתיקון המבוי שמקום העקמומית אינו נחשב להקורה מכיון שיצאה חוץ מתורת לבוד:
דְּרִבִּי חִינְנָא 8a לֹא אָמַר כֵּן. אֶלָּא רַב אֲזַל לְחַד אֲתַר. חֲמָא חַד מָבוֹי שֶׁנִּיטַּל קוֹרָתוֹ וְאָסַר לָהּ. אֲמַר לֵיהּ רַב חוּנָא. דִּיקְלָא קָאִים. אֲמַר לֵיהּ רַב. עֵינוֹי דְרַב חוּנָא גְבַהּ. וְעֵינוֹי דְרַב לֵית אִינּוּן גְּבַהּ. אֶלָּא הַרֵינִי אוֹסֵר לָהֶן מִשׁוּם קוֹרָה. וּלְשַׁבָּת הַבָּאָה אֲנִי מַתִּיר לָהֶן מִשּׁוּם לֶחִי. שֶׁיִהְיוּ יוֹדְעִין שֶׁאִם ייִנָּטֵל הַדֶּקֶל שֶׁהוּא אָסוּר לְטַלְטֵל. אִית דְּבָעֵי מֵימַר. דְּלָא יְהַוּוּן סָֽבְרִין כְּרִבִּי יוּדָה. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. אֵיזֶהוּ קַרְפֵּף. כָּל שֶׁהוּא סָמוּךְ לָעִיר. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וְהָכָא הוּא אוֹמֵר אָכֵן. אָמַר רִבִּי מָנָא. כְּבֵית דִּירָה עֲבַד לָהּ רִבִּי יוּדָה.
Traduction
R. Hinena dit que ce fait ne se passa pas ainsi: Rav étant allé dans une localité vit que la poutre additionnelle d’une ruelle manquait à sa place, et il y interdit le transport; comme R. Houna lui objecta qu’un palmier devait y suppléer par sa présence, Rav répliqua qu’il le voit bien, mais qu’il déclare l’accès interdit, en raison de la défectuosité constatée; le samedi prochain, il l’autorisera en raison du palmier, pour qu’il soit bien entendu qu’en cas de suppression de ce dernier, le transport serait interdit. Selon d’autres enfin, Rav s’exprima ainsi, pour proclamer que l’avis de R. Juda n’est pas admis. C’est ainsi que l’avis avait supposé une contradiction entre les paroles de R. Juda; car il dit, d’une part (17)Ci-après, (2, 6)., qu’il est permis le jour de fête de transporter du bois d’un parc, n’y eut-il que des citernes ou cavernes, sans se préoccuper de la proximité, tandis qu’ailleurs (18)(Betsa 4, 2). il exige la proximité de la ville. C’est que, dit R. Mena, au premier cas, R. Juda suppose qu’il s’agit d’un parc contenant une habitation. De même, on aurait supposer ici que la présence d’un palmier suffit; Rav dit donc que non.
Pnei Moshe non traduit
ואית דבעי מימר. שכך אמר רב דלא יהוון סברין כר' יהודה דלדידיה א''צ שתהיה הקורה בריאה לכך אני אוסר להם שבת זו לטלטל ואע''פ שיש כאן לחי לפי שלאחר זמן יעשו עוד קורה כזו ויסמכו על דר' יהודה:
ורבי חיננא לא אמר כן. דלא כך היה המעשה שהיתה קורה שם ואינה בריאה אלא כך היה שמצא שניטל קורתו וכו':
אית דבעי מימר דלא יהוון סברין כרבי יהודה. אע''ג דלהאי לישנא מבוי שניטל קורתו הוא שמצא רב אפשר שהכיר שלא היתה הקורה בריאה ולפיכך החמיר עליהן ועוד שלא יהיו נגררין אחר דברי ר' יהודה לסמוך עליו להקל. ולהכי מייתי נמי הא דלקמיה דאשכחן דרבי יהודה מיקל בתקנת איסור טלטול:
דתנינן תמן. בפ''ד דביצה איזהו קרפף וכו' ועיקרא דהאי מילתא איתא התם וכן לקמן בפ''ב על הא דרבי יהודה בן בבא הגינה והקרפף שהוא שבעים אמה ושיריים וכו' מטלטלין בתוכה ובלבד שיהא בה שומירה או בית דירה או שתהא סמוכה לעיר ר' יהודה אומר אפי' אין בה אלא בור ושיח ומערה מטלטלין בתוכה וקס''ד דרבי יהודה פליג אסמוכה לעיר הלכך פריך מההיא דביצה דקאמר ר' יהודה דכל שהוא סמוך לעיר יש לו דין קרפף והכא הוא אמר הכין בתמיה דמצריך שיהא בו בור ושיח ומערה. ומשני ר' מנא לא דרבי יהודה פליג אחלוקה או שהיא סמוכה לעיר אלא הא דקאמר בור וכו' לפי שכבית דירה עביד לה ר' יהודה. כלומר אהאי חלוקה בלחוד הוא דפליג דקאמר הת''ק שתהא בו שומירה או בית דירה ועלה קאמר דאם יש בו אחד מאלו נמי כבית דירה דמיא. אבל בסמוך לעיר לא פליג וכהאי דס''ל בביצה ושמעינן מיהת דר' יהודה מיקל בתקנתא דאיסור טלטול ולא רצה רב שיהו סומכין עליו בכל הני גווני לפיכך החמיר עליהם:
Eirouvine
Daf 8b
משנה: לְחָיַיִם שֶׁאָֽמְרוּ גּוֹבְהָן עֲשָׂרָה טְפָחִים רוֹחְבָּן וְעוֹבְיָן כָּל שֶׁהֵן. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר רָחְבָּן שְׁלֹשָׁה טְפָחִים׃
Traduction
Les 2 lattes latérales en question auront une hauteur de dix palmes, si minime que soit la largeur et l’épaisseur; selon R. Yossé, la largeur devra être d’au moins 3 palmes.
Pnei Moshe non traduit
מתני' לחיים שאמרו. התם בגמרא מפרש הא דקתני לחיים ולא קתני לחי כדקתני הקורה משום דאמחלוקת ר''א וחכמים דלעיל קאי וה''ק אותן לחיים שנחלקו בהן ר''א וחכמים גבהן עשרה טפחים כשיעור הכשר גובה המבוי ואם היה המבוי גבוה הרבה אפ''ה די בלחי גבוה עשרה טפחים אבל רחבן ועוביין כל שהוא סגי:
ר' יוסי וכו'. ואין הלכה כר' יוסי:
הלכה: לְחָיַיִם שֶׁאָֽמְרוּ כול'. מַתְנִיתָא בִמְשׁוּכִין מִן הַכּוֹתֶל. אֲבָל אִם הָיוּ סְמוּכִין לַכּוֹתֶל אוֹף רִבִּי יוֹסֵי מוֹדֶה. וְתַנֵּי כֵן. עָשָׂה לְחָיַיִם לַמָּבוֹי. אִם גְּבוֹהִין מִן הָאָרֶץ פָּחוּת מִשְּׁלֹשָׁה. אוֹ שֶׁהָיוּ סְמוּכִין לַכּוֹתֶל פָּחוּת מִשְּׁלֹשָׁה. מוּתָּר. שְׁלֹשָׁה. וְהוּא שֶׁיְּהֵא הָעוֹמֵד רָבֶה עַל הֶחָלָל.
Traduction
Dans notre Mishna, R. Yossé prescrit un minimum de 3 p., parce qu’il s’agit de lattes écartées du mur; mais si elles touchent au mur, R. Yossé reconnaît, comme le préopinant, qu’il suffit d’une mesure infime. En effet, on a enseigné: les lattes posées à l’entrée de la ruelle sont valables, si elles ne sont pas à 3 p. de distance du sol, ou du mur, à condition que la partie restée pleine soit supérieure au vide.
Pnei Moshe non traduit
גמ' מתניתין דפליגי בשיעור רוחב הלחי במשוכין מן הכותל והיינו בפחות משלשה דאיכא לבוד. ובכה''ג ס''ל לרבי יוסי דמיהת רחבו שלשה בעינן שיהא נראה וניכר שהעמידו משום לחי אבל אם היה סמוך לכותל אוף רבי יוסי מודה דברוחב כל שהוא סגי שזה ניכר הוא משום לחי:
ותני כן. שהלחי הנמשך מן הכותל פחות משלשה טפחים מותר:
שלשה. ואם הוא מופלג שלשה טפחים מן הכותל בכי הא והוא שיהא העומד רבה על החלל דלא ליתי אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא וליבטליה:
עֲגוּלָּה רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא מְרוּבַּעַת. עוֹד הִיא דְּרִבִּי יוּדָה. מִן הַיָּם לָֽמְדוּ. וַיַּ֥עַשׂ אֶת הַיָּם֖ מוּצָ֑ק עֶ֣שֶׂר בָּ֠אַמָּה וגו'. אֶיפְשַׁר לוֹמַר עָגוֹל. שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר מְרוּבַּע. אֶיפְשַׁר לוֹמַר מְרוּבַּע. שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר עָגוֹל. 8b אִין תֵּימַר עָגוֹל. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר. מֵאָה וְשִׁשִּׁים יָדוֹת טַהֲרָה הוּא מַחֲזִיק. אִין תֵּימַר מְרוּבַּע. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר. מֵאָה וְעֶשׂרִים וּשְׁתֵּי יָדוֹת טַהֲרָה הָיָה מַחֲזִיק. אֱמוֹר מֵעַתָּה. שְׁתֵּי אַמּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת עֲגוּלוֹת הָיוּ. שָׁלֹשׁ אַמּוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת מְרוּבָּעוֹת הָיוּ. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר. מֵאָה וַחֲמִשִּׁים יָדוֹת טַהֲרָה הָיָה מַחֲזִיק. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר אַלְפַּיִים בַּת֭ יָכִֽיל. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר מַֽחֲזִ֣יק בַּתִּ֔ים שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים יָכִֽיל׃ אֶיפְשַׁר לוֹמַר אַלְפַּיִים. שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים. אֶיפְשַׁר לוֹמַר שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים. שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר אַלְפַּיִים בַּת֭. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר. אַלְפַּיִים בְּלַח שֶׁהֵן שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים בְּיָבֵשׁ. מִיכָּן לָֽמְדוּ חֲכָמִים. אַרְבָּעִים סְאָה בְלַח שֶׁהֵן כּוֹרַיִים בְּיָבֵשׁ.
Traduction
–''Si elle est cylindrique, est-il dit, on la suppose carrée, etc.''. C’est aussi l’opinion de R. Juda qui est exprimée là, et le calcul de proportion entre la largeur et le cercle entier est déduit du grand bassin d’eau, ou mer, érigé par Salomon, comme il est dit (1R 7, 23): Il fit une mer de fonte ayant dix coudées d’un bord à l’autre (en diamètre), etc., et une ligne de 30 coudées tout autour. Or, on ne peut pas dire que c’était un cercle parfait, puisqu’il résulte de la suite (de la substruction des coloquintes) qu’il y avait des lignes de 10 coudées, formant le carré; et cette dernière forme n’était pas non plus parfaite, puisque le verset précité parle de rond. Or, si l’on admet que ce bassin était carré, il se trouverait 166 parts (19)Le texte a: Yad dans le sens de capacité. d’eau pure et 2 fractions (20)''Un carré de 10 coudées = 100, x 5 hauteur = 500 ; le bain légal devant avoir une coudée carrée sur 3 de hauteur ; 450 coudées = 150 bains, et les 150 en reliquat = 16 bains et 2/3, ou au total: 166 et 2 fractions.''; s’il est admis qu’il était rond, il y avait une contenance de 125, ou un quart de moins que le carré (21)Peut être cherchait-on alors la quadrature du cercle. - Notons, à ce propos, la remarque des Tossafistes sur B., même, 5a, disant: l'hypoténuse d'un parallélogramme de 1 sur 3 est moins longue que celle d'un carré, 1X1.. Il faut en déduire que, sur la hauteur totale de 5 coudées, les 2 supérieurs étaient rondes, et les 3 inférieures formaient un carré. Comment se fait-il qu'un verset (ibid., 26) dise: ''elle contenait 2000 bath (22)Mesure de liquide d'environ 51 litres.'', et un autre (2Ch 4, 5): ''elle contenait 3000 bath''? D’où vient cette différence de chiffres? C’est que la première mesure s’applique aux liquides, la seconde aux objets secs. Les sages en tirent cette conclusion qu’une contenance de 40 saas à l’état liquide équivaut à 2 cours d’objets secs (un tiers en plus).
Pnei Moshe non traduit
עגולה וכו' עוד היא דרבי יודה. האי בבא נמי דרבי יהודה וכהאי לישנא קמא אליבא דרבי זעירא לעיל:
מן הים למדו. מים שעשה שלמה למדו לומר דכל שיש בהקיפו שלשה טפחים יש ברחבו טפח:
עשר באמה משפתו ועד שפתו עגול סביב וחמש באמה קומתו אפשר לומר עגול שכבר נאמר מרובע. לאו דווקא דלא מצינו כתוב בהדיא מרובע אלא דקראי מוכחי שהיה מרובע באמות התחתונות כדלקמן דכתיב אלפים בת יכיל והבת הוא שלשה סאין שנאמר מעשר הבת מן הכור וכור הוא שלשים סאין נמצא אלפים בת הוי ששה אלפים סאין שהן עולין למאה וחמשים ידות טהרה כלומר מקואות של מקום טהרה ששיעור מקוה ארבעים סאה וא''כ ד' אלפים סאין והן ארבעים מאות סאין מאה מקואות של ארבעים סאה ושני אלפים סאין חמשים מקואות וזה לא תמצא בים שהיה עשר על עשר ברום חמש אמות אם לא שתאמר ששלש אמות התחתונות מרובעות היו ושתי אמות העליונות עגולות היו כדמסיק ואזיל:
אין תימר עגול. היה כל הים:
נמצאת אומר מאה וששים ידות טהרה הוא מחזיק. נתחלפו התיבות כאן בספרי הדפוס וכצ''ל אין תימר מרובע נמצאת אומר מאה וששים וכו' ואין תימר עגול מאה ועשרים ושתי ידות טהרה (ומ''מ אין החשבון דכאן מכוון כדלקמן) שכך הוא החשבון של מקום מרובע עשר על עשר ברום ה' אמות שכשתחלוק אותם לרצועות של עשר תמצא בכל רצועה עשר אמות אורך ברוחב אמה וברום חמשה תחלקם לחתיכות של אמה על אמה תמצא מאה חתיכות וכל אחת אמה על אמה ברום חמש אמות שים אותן זה על זה הרי כאן חמש מאות אמה ושיעור מקוה של מ' סאה הוא אמה על אמה ברום שלש א''כ למאה מקואות צריך שלש מאות אמות ולחמשים מאה וחמשים אמות ונשתיירו עוד חמשים אמות הרי כאן שליש של חמשים מקואות יותר על ק''נ מקואות. ומה שכתוב כאן במרובע (וכמו שהגהתי) מאה וששים אין החשבון כך לפי שהן יותר ומיהת אין אתה מקיים הכתוב של אלפים בת שהן ק''נ מקואות מכוון וא''כ אי אתה יכול לומר שהיה הים כולו מרובע:
אין תימר עגול נמצאת אומר מאה ועשרים ושתי ידות טהרה. גם זה אינו מכוון אלא כצ''ל מאה ועשרים וחמשה שכך הוא החשבון של מקום עגול עשר על עשר ברום חמש שהרי העיגול חסר רביע מן המרובע א''כ למאה מקואות צריך ארבע מאות אמה ומאה אמות הנותרים הן כ''ה מקואות הרי דגם כולו עגול היה לא תוכל לומר ואמור מעתה שתי אמות העליונות עגולות היו והן חמשים מקואות שאלו הוו מרובעות היה בה מאתים אמות עכשיו שהן עגולות נתמעט הרביע ואינן אלא מאה וחמשים אמות שהן חמשים מקואות:
ושלש אמות התחתונות מרובעות היו. ויש בהן עשר על עשר שהן מאה אמה על אמה ברום שלש אמות והן מאה מקואות ובין הכל היה ק''נ מקואות:
כתוב אחד אומר אלפים בת יכיל. במלכים ובד''ה כתיב מחזיק בתים שלשת אלפי' הא כיצד כתוב אלפים מיירי במדת לא ושלשת אלפים הן במדת יבש דגודשא תלתא יתר היא:
מכאן למדו חכמים לומר מ' סאין בלח שהן כוריים ביבש כמו ששנינו בפ' ט''ו דכלים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source